שלום אורח/ת, התחבר/י

הקשר בין ירידה במשקל, מזון מעובד וקלוריות

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

מחקר תזונה שנערך לאחרונה בוחן את הקשר בין ירידה במשקל, מזון מעובד וקלוריות.

את יושבת לשולחן, רעבה למשהו מתוק, ולפניך שתי אפשרויות בלבד – פלחי תפוח טבולים במעט חמאת בוטנים וסופגנייה שמנמנה ומבריקה.
פלחי התפוח הם מן הסתם האפשרות הבריאה יותר, אלא שאז את שמה לב לשני פתקים מונחים הפוך מול שתי הצלחות.
את הופכת אותם ובשניהם כתוב: 200 קלוריות.
אם שתי האפשרויות שוות 200 קלוריות, האם זה משנה במי מהן תבחרי? האם האחת באמת יותר בריאה מהשנייה?

היום אני רוצה לספר לכן על מחקר שיצא לאחרונה ובוחן את הקשר בין ירידה במשקל, מזון מעובד וקלוריות.
החוקרים נתנו לשתי קבוצות של נבדקים שתי דיאטות שונות – האחת כללה מזונות אולטרה מעובדים, והשנייה מזונות לא מעובדים.
וזה מה שהם גילו.
"למרות שדיאטת המזון האולטרה מעובד ודיאטת המזון הלא מעובד כללו אותן כמויות יומיות של קלוריות, סוכרים, שומנים, סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים, אנשים צרכו יותר קלוריות כשנחשפו למזונות מעובדים בהשוואה למזונות הלא מעובדים…
יתר על כן, בדיאטת המזון המעובד אנשים עלו במשקל ואילו בדיאטת המזון הלא מעובד ירדו במשקל. הגבלת הצריכה של מזון מעובד עשויה לשמש אסטרטגיה יעילה למניעה וטיפול בהשמנת יתר".
אם אתן מתעניינות במחקר המלא, תוכלו לקרוא אותו כאן.

זו הזדמנות מצוינת לדבר קצת על תזונה.
אני מאמינה שדיאטות, כמו אופנה, באות והולכות, אבל הדרך שבה הגוף שלנו עובד לא משתנה.
ובכל זאת, אנחנו רוצות לנסות את הדיאטות הטרנדיות כדי לבדוק אם הן "מתאימות" – אולי דווקא "זאת" תנער את הגוף שלי ותעזור לי לרדת במשקל.
אבל התוצאה היא אותה תוצאה – או שאנחנו לא מצליחות לדבוק בהן אחרי מספר שבועות כי הן קשוחות מדי, או שאנחנו מגלות בהמשך שהן לא כל-כך בריאות בטווח הקצר ו/או הארוך.

לדעתי אנחנו סתם מסתבכות עם עניין התזונה, כשבעצם הוא די פשוט – בדיוק כמו המחקר שגילה שאכילת מזון מעובד גרמה לעלייה במשקל ומזון לא מעובד גרם לירידה במשקל – ואני די בטוחה שהממצאים האלה לא מפתיעים אף אחת.
תראו, אם אתן רוצות להוריד בזריזות 9 קילו לפני פגישת מחזור, אז דיאטת כסאח כנראה תעשה את העבודה – יש לכן מוטיבציה, יש לכן מטרה ברורה, ואתן יכולות לעשות כל דיאטה לתקופת זמן מוגבלת אם באמת תרצו.
מה יקרה אחרי פגישת המחזור? זה כבר סיפור אחר.
אבל מה עם מי שפשוט רוצה לחיות בגוף בריא – אתן יודעות, גוף שנראה, מרגיש ומתפקד כמו שצריך?
כאן נדרשת גישה אחרת, דומה לזו שמתוארת במחקר.
הגבלת הצריכה של מזונות מעובדים תגרום לכן להרגיש טוב יותר, וכנראה גם לרדת במשקל.
אתן לא צריכות להפסיק לחלוטין עם מזונות מעובדים, אבל חשיבה אחרת על הבחירות התזונתיות שלכן היא בהחלט המפתח. במקרה הזה למשל, למרות ששתי האפשרויות שוות 200 קלוריות, בחירה בפלחי התפוח במקום בסופגנייה היא בחירה עדיפה בכמה וכמה רמות.

אבל אני יודעת שאתן כבר יודעות את זה. תכלס, אתן בטח יודעות המון על תזונה. אני מניחה שבמהלך השנים כבר חקרתן את הנושא בהרחבה וניסיתן שלל גישות ושיטות. בשלב הזה אתן יודעות מה צריך לעשות, אבל אולי קשה לכן ליישם.
אם זה מזכיר לכן את עצמכן, אני לא חושבת שיש לכן בעיית מוטיבציה. במילים אחרות, אני באמת לא חושבת שאם רק הייתן מתאמצות מספיק, הייתן יכולות לאכול בריא, לרדת במשקל ולהרגיש נהדר.
אני מאמינה שאתן כן עושות הרבה מאמץ ולאורך זמן.
אבל מה שאתן צריכות הוא לא עוד תיאוריות – המידע שאפשר למצוא על תזונה באינטרנט הוא ממילא עצום ורחב מספיק כדי לספק לכן חומר קריאה לכל החיים.
אז אם זו לא בעיית מוטיבציה, מה זה יכול להיות?
קודם כל, אכילה בריאה היא אומנם עניין די פשוט, אבל ממש לא קל. מניסיוני, הקושי הגדול ביותר טמון בדרך כלל בניהול הזמן, בתכנון ובגילוי אחריות. אם אתן לא אוכלות כמו שהייתן רוצות, תזכרו שלא בהכרח נדרש כאן מהפך מוחלט, אלא רק כוונון קל.

תחשבו על שינויים, כוונונים או שדרוגים קטנים, פשוטים וקלים, שאתן יכולות לעשות בתזונה שלכן כדי להתחיל לגלגל את הכדור בכיוון הנכון.
ואסביר. יש לי מטופלת מלפני כמה שנים, ששמה ענת, שעשתה בחירה בריאה ולא דרמטית מאוד שהניעה אצלה תהליך שקיבל תאוצה רצינית בהמשך – ויתור על הצ'יפס שהגיע עם כריך הבשר שהזמינה במסעדה.
בזמן אמת זו הייתה החלטה רצינית מבחינתה, במיוחד כמי שגדלה בבית שראה בבזבוז מעשה בל ייעשה. היא היתה צריכה "להתחנך מחדש" בעניין "בזבוז אוכל", ולהזכיר לעצמה כל הזמן שהבטן שלה היא לא פח אשפה ושהיא לא צריכה לאכול כל מה שמוגש לה.
מהר מאוד ענת הבינה שבמקום להשאיר על הצלחת אוכל שייזרק לפח, היא יכולה פשוט לבקש את המנה בלי הצ'יפס, או הקולה או המיונז.
ומאוחר יותר, כשענת התחליה ללמוד על שינוי התנהגות, היא למדה שמה שעשתה היה "כוונון של הסביבה" שלה, כך שהתנהגויות רצויות הפכו קלות יותר לביצוע, והתנהגויות לא רצויות דרשו יותר מאמץ.
כענת ביקשה את המנה בלי צ'יפס, היא לא היית צריכה לעמוד בפני הפיתוי לאכול את הצ'יפס עם הכריך… כי הוא פשוט לא היה שם! בלי להבין את זה, ענת יצרה תנאים שבהם היה לה קל יותר לדבוק בהתנהגות הנכונה.
מאז, רבים מהמטופלות שלי משתמשות באסטרטגיה הזאת, למשל לבקש רק חצי כריך במסעדה, את החצי השני לארוז לדרך ולבקש לקבל אותו רק אחרי שהחשבון מגיע.

אם נחזור ליום שבו ענת ויתרה על הצ'יפס, תאמינו או לא, זה יום שאני עדיין חושבת עליו בגאווה. היה בו אלמנט משנה חיים מכיוון שבעצם הפעולה הקטנה ההיא ענת שלחה לעצמה מסר גדול: שהיא רצינית לגבי היעדים הבריאותיים שלה.
אז היום, תחשבו על שינוי אחד (משהו שהוא אולי הישג קטנטן עבור מישהו אחר, אבל עניין גדול עבורכן) שאתן יכולות לעשות בתזונה שלכן – כזה שיתחיל לגלגל את הכדור הרחק קדימה. שינוי אחד שהוא אולי קטן, אבל יש בו כדי לשלוח אליכן ואל האני הבריא העתידי שלכן מסר גדול.
זכרו, הדברים הקטנים הם הדברים הגדולים.
איזה דבר קטן אתן יכולות לעשות השבוע כדי לחולל שינוי גדול מבחינתכן?

רוצה לקבל מאיתנו הדרכות, ידע וטיפים רק בתחומי הבריאות שמעניינים אותך ? 

  • עידכונים במייל ובוואטס אפ על כל ההדרכות, הבלוגים והטיפים בתחומי הבריאות שמעניינים אתכם.

  • מייד לאחר ההרשמה, תקבלו למייל שלכם קוד קופון הנחה מיוחד שמקנה לכם 15% הנחה, לרכישות מוצרים ללא הגבלה באתר אלכימיסט.

  • ברכישת כל מוצר באתר תוכלו גם לקבל דוגמיות מוצרים נוספות בחינם.

  • תוכל להתייעץ בטלפון או בוואטס אפ עם הנטורופתית שיר לויתן, על כל נושא בריאותי שמעניין אתכם.

גולשים שקראו את הכתבה הזו התעניינו גם ב:

* מידע זה הובא לידיעתכם באופן כללי, אינפורמטיבי ולימודי בלבד, אינו התוויתי או רפואי, ולכן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי אישי או לבדיקה וטיפול רפואיים הולמים. על חולים להתייעץ באופן אישי עם רופא מומחה, המכיר את ההיסטוריה הרפואית על מנת למצוא עבורם ולהמליץ בפניהם, על דרך טיפולית המתאימה למחלתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *