הקשר בין מערכת החיסון ומערכת העיכול
מערכת החיסון בנויה ממרכיבים שונים הנמצאים בכל המערכות בגוף. היא בעלת מס' תפקידים בגוף האדם,
כגון: הגנה מפני פולשים זרים: נגיפים, (וירוסים), חיידקים, פטריות ,יצורים חד תאים ותולעים, סילוק רקמות
גוף פגועות מפציעות ומתהליכי מחלה שונים והשמדת תאים סרטניים בשלבים מוקדמים של הווצרותם.
יחד עם זאת ישנן מס' מחלות ידועות שבהן מערכת החיסון היא זו התוקפת את הגוף וגורמת למחלה.
(מחלות אוטואימוניות).
ניתן להבדיל בין שני מנגוננים במע' החיסון :
1. מנגנונים שמטרתם למנוע כניסת גורמים זרים.
2. מנגנונים הנלחמים בפולשים הזרים לגוף.
המנגנונים שתפקידם למנוע מגורמים זרים להיכנס לגוף כוללים את העור, הריריות בדרכי הנשימה, איברי המין,
רירית מע' העיכול, חיידקי מע' העיכול ועיקרון הזרימה של מחזור הדם בו תנועת הלימפה נעה במקביל לכלי הדם
ותלויה בפולס המניע אותה ע"י כלי הדם. כמובן, היכן שאין אספקת דם נאותה חסרה תגובת ריפוי.
המנגנונים הפנימיים כוללים אברים של מע' החיסון, הטחול ובלוטות לימפה וכן תאים חיסוניים וחלבונים,
הנמצאים בעיקר בדם אך למעשה ניתן למצוא אותם בכל רקמות הגוף.
פעילות מע' החיסון מתבצעת ע"י קבוצת תאים לבנים(לויקוציטים) המיוצרים במוח העצם. מספרם בדם נע
בין 5000 -10,000 תאים למילמטר מעוקב של דם. הנויטרופילים ,לדוגמא, שמהווים כ-70% מכלל התאים
הלבנים בדם מיוצרים ללא הרף במוח העצם, תפקידם לבלוע ולפרק גורמים זרים ורקמות פגועות ולהוות
את קו ההגנה הראשון נגד גורמים שפלשו לגוף. הנויטרופיל חי בממוצע בין 8-6 שעות.
מערכת העיכול ,שתפקידה להכין את המזון לפירוק,לרכז רכיבי מזון חיוניים ולהרחיק חומרי פסולת,
מתחילה בפה ומסתיימת בפי הטבעת: היא מורכבת מצינור עיכול ומבלוטות הפרשה המפרישות מיצי
עיכול לתוך חלל הצינור. המזון עובר מהפה דרך הושט לקיבה ושם מתחיל מיון המזון וטיפול בפירוקו
הכימי, ניטרול חומציות,ייצור חומצות מלח: פפסין וגסטרין באזור עיקרי הנקרא - תרסריון ( מלשון
תריסר – אורכו כשנים עשר ס"מ). לתרסריון מופרשים מיצים גם מכיס המרה וגם מהלבלב בהם הוא
נעזר לפירוק שומנים, סוכרים וחומצות. בהמשך לתרסריון נמצאים המעיים הדקים- שם נעשית ההפרדה
בין הטהור שהופך להיות דם לבין הבלתי טהור ברובו, שמופנה לתעלת הניתוב האחרונה – המעי הגס,
שמכיל בעיקר נוזלים, מלחים, תאית ואויר – גזים. בדופן צינור העיכול ישנה כמות גדולה יחסית של
רקמת לימפה שמטרתה למנוע מיצורים החודרים לצינור העיכול להגיע אל הגוף.
בחלל הפה לדוגמא ישנם כמה צברי לימפה. גם השקדים הנמצאים בחלק האחורי של חלל הפה מהווים
חלק מרקמת הלימפה שבפתח צינור העיכול. צברי לימפה נוספים נמצאים בשליש האחורי של הלשון
ובחלק העליון של הלוע.
אם כן, הקשר בין מערכת החיסון לבין מע' העיכול הוא רקמת הלימפה, המהווה חלק מאיברי מע' החיסון
ומשמשת מצבור של תאי מע' החיסון הנמצאים באיברים השונים ומגיעים לכל רקמה בגוף.
בכדי לסייע למתווך העיקרי בקווי ההגנה הראשונים של מע' החיסון הלא הוא-רקמת הלימפה, מומלץ
לצרוך את צמח ה"אוניה דה גאטו" הגדל ביערות הגשם של האמזונס. הצמח נמצא בשימוש כבר שנים
רבות, עמיד ובטוח לשימוש למגוון רב של מחלות. הוא בעל תכונות אנטי אוקסידנטיות המחזקות את
מע' החיסון. לצמח יכולת להשפיע על תאי הדם הלבנים ועל כדוריות הדם האדומות וע"י כך מגביר את
יכולת הגוף להתמודד עם מחלות עונה (אלרגיות) בכלל ומחלות החורף, בפרט.
לצמח האוניה דה גאטו יכולת להשפיע על ריכוז רב של רקמות לימפה במע' העיכול וע"י כך להשפיע
על רוב איברי הגוף. יש לאוניה דה גאטו השפעה טובה על רירית מע' הנשימה הנקראתRESPIRATORY MUCOSA
ובנוסף על רירית מע' העיכול. הוא יעיל במיוחד כנגד דלקות פנימיות במעיים, בקיבה, בתרסריון ובמעי הגס.
במינונים גבוהים, ע"י צריכת טינקטורות (מצוי אלכוהולי של הצמח), ניתן לטפל גם במצבים קשים וחריפים.
גם בטיפול בדלקות ריאות, בדלקות רחם וצואר הרחם מומלץ לצרוך בטינקטורות שספיגתן גבוהה יותר.
העזרו באוניה דה גאטו וסייעו לגופכם לעמוד טוב יותר על המשמר.
*** אין להשתמש ב"אוניה דה גאטו" כאשר ידוע על מחלה אוטואימונית, מחלת סרטן פעילה, שבהם קיים
טיפול תרופתי שנועד לדכא את מע' החיסון.
טיפ קטן נוסף:
לעסו את האוכל היטב, הביאוהו למצב דייסתי וזכרו שלקיבה אין שיניים.
הצעתי היא -להניח את כלי האוכל בזמן הלעיסה, הדבר מונע העמסה מיותרת לפה ומוסיף נוחות לקיבה.
שתו חצי שעה לפני הארוחה או שעה אחרי הארוחה וע"י כך לא תדללו את פעילות אנזימי המזון והעיכול.
המאמר נכתב ע"י גדעון יצחק – מומחה לרפלקסולוגיה בוגר מכללת מירב – מכבי טבעי.
פעיל במרכז רפואי ביה"ח הלל יפה בחדרה – קרן מחקרים רפואיים.
מנהל קליניקה פרטית: "רפלקסולוגיה פלוס" – אבחון, טיפול וייעוץ.
המידע המפורט בדפים אלו הינו אינפורמטיבי בלבד, אינו התוויתי וגם/או רפואי ואינו מהווה תחליף לייעוץ,
טיפול, איבחון והשגחה של רופא מוסמך. בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המטפל.